החלטה בתיק בש"א 179617/05

החלטה זו הינה בבקשות אשר הגיש המבקש: לביטול החלטת ראש הוצל"פ שניתנה בתיק הוצל"פ 0135634057 מיום 21.9.05, לפיה, נמחקה ההתנגדות משום שלא צורף לה תצהיר לתמיכה (בש"א 179642/05), בקשה להעברת דיון מחוסר סמכות מקומית ולראות בהתנגדות כמוגשת במועד (בש"א 182935/05), ובקשת התנגדות לביצוע שטר (בש"א 179617/05).

ביום 21.5.06 התקיים דיון בבקשות,  המצהירה מטעם המבקש נחקרה על תצהירה וב"כ הצדדים סיכמו טענותיהם בע"פ. ההתנגדות הינה בגין שיק שהוגש לביצוע ע"ס 50,000 ש"ח אשר נמשך על ידי המבקש והינו ערוך לפקודת עו"ד אלדר אדטו.

לאחר שעיינתי בבקשות ושמעתי את חקירתה הנגדית של המצהירה וסיכומי הצדדים, אני סבור, כדלקמן.

בקשה לביטול החלטה:

המבקש עותר לביטול החלטת ראש הוצל"פ משה כהן שניתנה במסגרת תיק הוצל"פ 0135634057 מיום 21.9.05, לפיה, נמחקה ההתנגדות משום שלא צורף לה תצהיר לתמיכה.

בהחלטת כב' הרשמת א. עפרון מיום 31.10.05 נקבע, כי הבקשה תדון בדיון שיתקיים.

אני סבור, כי לבית משפט זה לא נתונה הסמכות לביטול או שינוי החלטת כב' ראש ההוצל"פ אשר מחק את ההתנגדות, אלא הדרך להשגה על החלטתו הינה בדרך של הגשת ערעור לביהמ"ש המוסמך, ומשלא עשה כן עומדת ההחלטה בעינה.

אף לגופו של עניין, אני סבור כי דינה של הבקשה להידחות.

המבקש טוען, כי לא היה מקום למחוק את ההתנגדות אשר הוגשה ללא תצהיר, שכן, המבקש מפנה לספרו של כב' השופט זוסמן, סדר הדין האזרחי, וכן לספרו של כב' השופט א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, ומסתמך על ציטוטים מספרים אלה, לפיהם, טוען הוא, כי בקשת רשות להתגונן שלא היתה מלווה בתצהיר לא תיפסל אם הוגש התצהיר לאחר מכן ונמצא בפני השופט שעה שהוא דן בבקשה.

אני סבור, כי אין בהפניות הנ"ל כדי להוות כל שינוי להוראות תקנה 106 לתקנות ההוצל"פ, תש"ם-1979, לפיה, על הנתבע להגיש התנגדות תוך 20 יום מיום שהומצאה לו האזהרה, כאשר ההתנגדות תהיה נתמכת בתצהיר לאימות העובדות הכלולות בה.

כב' השופט א. גורן בספרו "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהד' שביעית, בעמ' 313, קובע כדלקמן:

"אי צירוף תצהיר מכשיל אוטומטית את הבקשה. מחדל זה, מהווה פגם היורד לשורש הבקשה ברשות להתגונן. כלומר, גם אם היה הנתבע מקבל רשות להתגונן, עדיין לא היה נמצא בתיק מסמך הגנה כלשהו, שהרי התצהיר מיועד למטרה זו."

על כן, הבקשה לביטול החלטה בדבר מחיקת ההתנגדות נדחית.

הארכת מועד להגשת התנגדות:

האזהרה בתיק ההוצל"פ, במסגרתו מבוצע השיק נשוא ההתנגדות, בוצעה ביום 2.8.05. בקשת ההתנגדות לביצוע שטר הוגשה ביום 9.10.05, היינו, מירוץ 20 הימים להגשת ההתנגדות החל ביום 1.9.05 עם סיום פגרת הקיץ של ביהמ"ש. על כן, ההתנגדות הוגשה באיחור של 19 יום.

מעיון בתיק ביהמ"ש עולה, כי הבקשה לראות את ההתנגדות כמוגשת במועד, ולחילופין להארכת

המועד, אינה נתמכת בתצהיר, ודי בעובדה זו על מנת לדחותה.

יתרה מזו, עיון בבקשה ובתצהירים השונים שהוגשו בבקשות השונות,  אינו מלמד על קיומו של טעם מיוחד הנדרש עפ"י תקנה 528 לתקס"א.